ארגון זק”א טוען כי נתיחת שלאחר המוות בנפטרים חסרי בית או משפחה, שקיים חשש של מוות בלתי טבעי, נעשית באופן הפוגע בכבוד המתים. הארגון טוען כי במקרים שכאלו מאשרים שופטים אוטמטית בקשות של קציני משטרה המגישים לבתי המשפט בקשות לחקירת סיבת מוות (חס”ם). הבקשות מאושרות כמעט בצורה אוטומטית, משום שהן מוגשות במעמד צד אחד, כך שאין מי שישמש כפה לנפטר מחוסר ההגנה.
בפגישה שנערכה השבוע בין אנשי זק”א, יו”ר הארגון יהודה משי זהב, הרב מרדכי ויכלדר חבר המחלקה המשפטית, רכז המחלקה מכל’ה גוטויין, עורכת הדין מיכל עמר, והמתנדב שאול שטרן לבין ראשי הסנגוריה הציבורית, הייתה תמימות-דעים כי יש בבקשת זק”א לשמש לנפטרים כפה מן ההיגיון והצדק. ארגון זק”א מפעיל מחלקה משפטית הכוללת עורכי דין מתנדבים המסייעים למשפחות בשעתם הקשה בכל מקרה של פגיעה בכבוד המת. במקרים בהם נדרשת פעילות משפטית כדי למנוע נתיחה פתולוגית של נפטר ופגיעה בכבוד המת על-ידי ניוול גופתו וכמו כן עוסקת בזירוז הלוויה על-ידי קיצור ההליכים הביורוקרטיים מול הגורמים הרשמיים.
איפשור לזק”א לייצג נפטרים חסרי בית או משפחה מצריך את תיקון חוק הסנגוריה הציבורית. בימים הקרובים יסיימו עורכי הדין מהמחלקה המשפטית של הארגון הצעה לתיקון החוק, שתונח על שולחן הכנסת על-ידי חברי הכנסת משה גפני (יהדות התורה) ואברהם מיכאלי (שס).
הצעה דורשת את החלת חוק הסנגוריה הציבורית גם על נפטרים מחוסרי הגנה וייצוג. מארגון זק”א נמסר כי תיקון חוק זה חשוב עד למאוד במאבק על שמירת כבוד המת
