ביום שישי 16.11.07 התקבלה הודעה על ריח חריף שעולה מדירה בחדרה, כוחות משטרה, מד”א, זק”א וכב”א הוזעקו למקום. הדירה נפרצה ובדירה נמצאה גופת אישה, דיירת הבית בת 65, במצב ריקבון. מתנדבי זק”א בפיקודו של מפקד זק”א חדרה דוד בירנבוים, עשו את עבודתם – עבודת הקודש באיסוף הממצאים מהזירה הקשה הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית. בסיום הטיפול, לבקשת המשטרה נשלחה הגופה למכון הלאומי לרפואה משפטית באבו-כביר, לחקירת סיבת המוות.
כעבור יום החלו השכנים דיירי הבניין להתעניין מתי ההלוויה של שכנתם המנוחה, אך לאיש לא היה מושג, מה עוד שהתברר שאין למנוחה קרובי משפחה למעט בן שהוא לוקה בנפשו ומאושפז במוסד. בפנייה של רכז המחלקה המשפטית של ארגון זק”א מכל’ה גוטויין למכון הלאומי לרפואה משפטית, מה קורה עם הגופה, התשובה המקוממת שהוא קיבל היא שאין תאריך יעד, זה לקחת ימים וגם יותר. רק אחרי לחץ ואיומים שוחררה הגופה, עדיין כאלמונית, וזאת רק כעבור 12 ימים מאז שהיא פונתה למכון.
מהמכון לרפואה משפטית נמסר בתגובה כך: “ב-16 בנובמבר הנפטרת הובאה למכון, ב-19 בנובמבר על פי בקשת המשטרה ובאישור בית המשפט בוצעה נתיחה. עקב מצב הגופה בהיעדר נתונים נוספים חיצונים לא ניתן היה לזהותה. לכן לאחר פרק הזמן הנדרש בהתאם לנוהל המשטרתי, שוחררה הגופה לקבורה בתאריך 28 בנובמבר”.
12 ימים שכבה הגופה במחסני הקירור של המכון לרפואה משפטית. 9 ימים אחרי ניוול הגופה, עדיין החזיקו את הגופה במחסני הקירור, מבלי לעשות כלום, ולבסוף הגופה משוחררת אך ורק בגלל שכבר עבר פרק הזמן הנדרש בהתאם לנוהל המשטרתי. משוחררת כאלמונית, כי בכל ה-12 ימים אף אחד לא מהמשטרה ולא מהמכון לא דאג לעשות הצלבת DNA עם הבן המאושפז. רק עם שחרורה של הגופה לקבורה, לקח על עצמו מפקד זק”א חדרה דוד בירנבוים לעשות הצלבת DNA עם הבן, כדי לקבוע סופית את זיהוייה של המנוחה.
ארגון זק”א רואה בכך שערורייה ופגיעה חמורה בכבוד המת שאין לעבור על כך לסדר היום. ארגון זק”א פנה בפנייה לשר הבריאות ולשר לבטחון פנים לבירור העניין
